<h1>המאורות — סוכה</h1>
<h2>דף כו:</h2>
כתוב בהשלמה, מסקנא דשמעתא [סוכה ל"ג ע"ב] דדיחוי מעיקרו לא הוי דיחוי וחוזר ונראה. אבל בנראה ונדחה אם חוזר ונראה אם לאו, בעיא ולא איפשיט. ולכך אם נקטם ראשו מערב יום טוב ולא עלתה בו תמרה אלא ביום טוב, או שהיו ענביו מרובין מעליו [ואשחור מערב יום טוב ולקטן ביום טוב דחוי מעיקרא הוא וכשר, דלא הוי דחוי וחוזר ונראה. אבל אם נקטם ראשו ביום טוב ועלתה לו תמרה ביום טוב, או שהיו ענביו מרובין מעליו] ואשחור ביום טוב ולקטן ביום טוב, זהו נראה ונדחה. והוא [בעיא] ולא אפשיט, אם חוזר ונראה לקולא וכשר או לא, הילכך לחומרא עבדינן ופסול. ואם אין לו אלא זה נוטלו ואין מברך עליו. ומסתברא דבחולו של מועד אם היו ענביו מרובין מעליו כשר, דלא בעינן הדר ביום שני. וכיון דקיימא לן דלולב אין צריך אגד, אם אגדו בענביו מרובין מעליו ולקטן כשר, ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי ולא משום דחוי מעיקרא. ובמסכת יומא בפרק שני שעירי [ס"ד ע"א] נמי אמרינן גבי קרבן דדחוי מעיקרו לא הוי דחוי, דגמרינן ממחוסר זמן. ונראה ונדחה אינו חוזר ונראה, דלא גמרינן מבעל מום עובר, דכתיב כי משחתם בם, בם הוא דאמרינן עבר מומם ירצו, שחוזר ונראה.
